הייתם חושבים שב -2014, אפליקציה המועברת מפלטפורמה לפלטפורמה אחרת לא ממש תחשב לחדשות. אנדרואיד ו- iOS הן יותר מפלטפורמות אפליקציות בימינו, ואם אתה מפתח רציני, יהיה זה טיפשי להתעלם משתי מערכות אקולוגיות. יחד עם זאת, בניית אפליקציה לפלטפורמה אחת ושחרור יציאה עצלנית לשנייה היא פשוט צורה לא טובה. לאחרונה התיישבתי עם האנשים באלגורידים וחוויתי את מה שהם מרגישים שזו התחלה של דור חדש של אפליקציות לאנדרואיד.
אם אתה משתמש אנדרואיד, אפס משתמש מסוג Apple, יש סיכוי טוב שמעולם לא שמעת על ה- Djay 2. של אלגורידים. צוות זה התכוונה ליצור תוכנת djay מקצועית עבור ה- Mac לפני מספר שנים, וקיבל תשומת לב רבה עבור עצמם כשסטיב ג'ובס הציג על הבמה את גרסת האייפד של האפליקציה. בזמן שג'ובס היה עסוק בהעלאת הוויכוח לטאבלט של אפל כמכשיר פרודוקטיביות ולא רק כמכשיר לצריכת מדיה, משתמשים מכל רחבי העולם הרימו את האפליקציה והחלו לחקור.
כמו כל חברת פיתוח אפליקציות טובה, אלגורידים רצו לשחרר את Djay 2 לאנדרואיד ולהרחיב את בסיס המשתמשים שלהם. במקום לשחרר יציאה מאפליקציית ה- iOS שלהם ולסטור אותה בחנות Google Play, מנכ"ל אלגורידים, קארים מורסי, דרש לבצע שיפוץ מוחלט של האפליקציה כך שהחוויה התאימה לפלטפורמה. בשיחה עם קארים, הוא הסביר שחשוב שהאפליקציה תרגיש כאילו Djay 2 שייכת באנדרואיד, אך חשוב גם שהאפליקציה תהיה חלקה ומלוטשת באנדרואיד כמו ב- iOS. גרסת האנדרואיד של Djay 2 נמצאת בפיתוח כבר שלוש שנים, והיה חיוני ליצור את אותה חווית אפס לאחור שהגרסאות הקיימות של אפליקציה זו כבר היו ידועות בה. עבור אלגורידים פירוש הדבר היה לחכות עד שיישארו APIs המתאימים, מה שאומר לחכות לאנדרואיד 4.1.
אני משתמש ב- djay כבר מספר ימים וזה ללא ספק אחד האפליקציות החלקות ביותר בהן השתמשתי בחיי. אין פיגור, אין טיפות אנימציה והכל נראה ומרגיש פנטסטי. האפליקציה עוברת מדיוקן לנוף גם תוך כדי השלמת משימות מורכבות מבלי לדלג על פעימה, וככל שממשק המשתמש עובר משולחן פטיפון למערך פטיפון כפול שאתה רואה בטאבלטים, אתה יכול לומר שאתה משתמש באפליקציה איכותית.
השימוש ב- djay הוא פשוט או מורכב ככל שתבחר. האפליקציה יכולה לשלוף משירים שאחסנתם באופן מקומי או שהיא יכולה לתפוס כמעט כל שיר שאי פעם באמצעות השותפות שלהם עם Spotify. כל עוד יש לך מנוי Spotify, אתה יכול לערבב כמעט כל דבר. השירים טוענים את כל האלבומים שקיימים באלבום באמצע ממשק המשתמש, שמתפקדים בצורה מושלמת לשריטות. ממשק המשתמש המקיף את הפטיפון מעניק לך שליטה באיזה אלבום מבין השניים שטענת הוא חזק יותר, ואם אתה מרגיש צורך להוסיף אפקט קול ממכונת תופים יש לחצן הזזה מהיר לכל אותם אפקטים.
ניתן לסנכרן שירים יחד עם לחיצת כפתור, ובעזרתם השירים יתאימו בקצב לסינכרון יחד כך שיתאים לצרכים שלך. אתה יכול אפילו ליצור אוטומציה של השירים יחד אם אתה לא באמת יודע מה אתה עושה, ו- Djay 2 ישתמש בכמה אלגוריתמים בסיסיים כדי להרכיב לך מיקס. אם מצאת צליל שאתה אוהב לחלוטין, כפתור ההקלטה יאפשר לך לתפוס את היצירה שלך ולשמור אותו באופן מקומי. אם אינך מוכן להקליט את חוויית ה- djay הגדולה הבאה שלך, אתה יכול לזרוק את השירים האהובים עליך לתור ולהניח לאפליקציה להיות ה- djay שלך ופשוט להתחבר לסט רמקולים.
במחיר של 2.99 דולר, Djay 2 הוא חובה לכל מעריץ של תערובת מוסיקה. האפליקציה עובדת היטב עבור חובבים או משתמשים חדשים לחלוטין, והצפייה במגרש מקצוען בטלפון ויצירת צלילים ייחודיים היא חוויה פרועה. האנשים באלגורידים עשו זאת היטב כדי להבטיח שהלק ופונקציונליות של האפליקציה המקורית שלהם עשתה את דרכה לאנדרואיד, והדגימו כי בנייה מחדש של האפליקציה שלך מהיסוד כך שתתאים למערכת האקולוגית שאתה בונה עבורה היא דרך טובה יותר מאשר רק לשחרר נמל מרושל. חשוב מכך, Djay 2 מדגים שכל אפליקציית אנדרואיד מסוגלת להיות מלוטשת היטב וחלקה סופר, ובעיקר כעת כשאנו עוברים לימי Lollipop זו תהיה סוג החוויה שהמשתמשים דורשים.
