Logo iw.androidermagazine.com
Logo iw.androidermagazine.com

כל אפליקציה נותנת לי המלצות, אך אף אחת מהן אינה טובה

Anonim

העתיד הוא מחשוב קונטקסטואלי, נכון? אנו אומרים לנו כל הזמן שזה הדבר הבהיר והמבריק שצריך לצפות אליו. תתעורר בבוקר, וכל האפליקציות בטלפון שלי יודעות מה אני רוצה. לאפליקציית המוזיקה שלי יש את רשימת ההשמעה המושלמת להתחיל את היום שלי, לאפליקציית החדשות שלי יש מידע ממקורות שאני מוצאת אמינה, וברשתות החברתיות שלי יש כמה הצעות למידע מסוים שייתכן שפספסתי בו לילה שיכול להיות מגניב. כשאני חוזר מהעבודה, אפליקציות הווידיאו שלי יודעות מה אני רוצה לצפות ויכולות להפנות אותי לכמה דברים חדשים במקרה שאין לי שום דבר חדש לצפות באותו לילה.

זה רעיון מגניב לעתיד, אבל כרגע אף אחת מהאפליקציות שלי לא נמצאת בשום מקום לספק את ההבטחה הזו. ואם אני כנה, השלב הנורא הזה בין הביניים הופך את הטלפון שלי להרבה פחות מהנה.

כפי שקורה לעתים קרובות עם הטלפון שלי, הכל התחיל בגוגל. היה לי חבר מחוץ לעיר שרצה להשיג אוכל במקום חדש, ולכן פיטרתי את מפות כדי לתפוס רשימה של אוכלים מקומיים. קיבלתי דירוגים על כמה מקומות הגונים, בחרנו אחד וכולנו קפצו באותה מכונית ללכת לתפוס ביס. בחמש דקות נסיעה לפאב עברנו שלוש מסעדות שלא היו בשום מקום ברשימה של גוגל. כל אחת מהן נראתה כמו אפשרויות מוצקות בדיוק לדבר אותו חיפשנו לעשות, אך לא נמצאה בשום מקום בהצעות של גוגל. הסיבה, ככל שיכולתי למצוא, הייתה מכיוון שהמסעדות הללו לא השתתפו בתוכנית השותפות של גוגל לרישומים במפות. הייתי יכול למצוא את המסעדות האלה אם אני מחפש אותן באופן פרטני, שלם עם קישורים לתפריטים, אך הרישומים האלה לא הופיעו במנוע ההמלצה של גוגל לא משנה מה עשיתי.

הולו היה הדבר הבא באותו יום לפספס לחלוטין את הסימן. ממשק המשתמש החדש להולו אמור להיבנות כדי להציע לי דברים שאני רוצה לצפות בהם, ואפשר היה להניח שמנוע מבוסס לפחות איכשהו על דברים שצפיתי בהם. אבל כאשר עונה שלישית של הנתיב פגעה בהולו, האפליקציה לא עשתה דבר כדי לומר לי שהיא זמינה לצפייה. למעשה, עד שמצאתי את זה לבד, הייתי כמה פרקים מאחור. דבר כזה אמור להיות דאנק טריק עבור הולו, להגיד לי שהעונה הבאה של מופע Hulu Original שכבר התחלתי לצפות בו ניתן לצפות בו. במקום זאת הולו רוצה להציע לי להתחיל לצפות בבורגרים של בוב, מופע שכבר צפיתי במלואו על הולו, מפרק הראשון.

לרוב זה, בדרך זו או אחרת, סוג של כאבי גדילה.

אחרי ששתי האפליקציות הללו הצליחו להכשיל אותי בצורה כה מרהיבה באותו יום, חיפשתי מערכת המלצות בכל אפליקציה בטלפון שלי שעבדה כמו שרציתי. גוגל פליי מוזיקה הציעה שלוש מתחנות הרדיו שלה, שכל אחת מהן מלאה בשירים שלא קשורים לאמן המקורי שהציע לי. מערכת ההצעות של אמזון לדברים שאני אוהבת אינה קרובה אפילו. חנות Play מציעה לי משחקים שלעולם לא הייתי משחק. טוויטר מציעה כל הזמן לעקוב אחרי פוליטיקאים וסלבריטאים ואנשים אחרים שלא קשורים לאף פעילות מהרגיל שלי באתר זה. פייסבוק החלה למיין את ההודעות שלי לפי מה שהיא חושבת שאני רוצה לראות, מה שהופך אותה לשריפת אשפה גדולה עוד יותר. בעיקרון, כל דבר עם סוג של למידת מכונה וההבטחה לדרך טובה יותר להראות לי מה אני אולי רוצה מבאס. האפליקציה היחידה שמצאתי עם כל סוג של דיוק הייתה נטפליקס, וזה כמעט לא הוגן כי המשפחה שלי צופה בעצם בכל מה שנטפליקס עושה בימים אלה.

לרוב זה, בדרך זו או אחרת, סוג של כאבי גדילה. אף אחת ממערכות ההמלצות הללו לא יצליחה לעבוד אי פעם בצורה מושלמת בין לילה, אך נראה שרוב אלה נכשלים בדרכים ממש ברורות ברגע זה. ולמען האמת, גוגל צריכה להיבדק ביתר שאת בזה שמרבית כאן. עם כניסת ההכרזה על ה- I / O 2018 של גוגל לאחרונה, חשוב לזכור שאנו כמעט שנה בהבטחתה של גוגל להקדיש את לימוד המכונה ואת האימפריה AI שלה ליצירת גוגל המותאמת אישית בדיוק בשבילך. מחוץ לצפייה בגוגל עכשיו מתה על הגפן כך שעוזר יכול לקום, זה לא לגמרי ברור לי איך גוגל התקרבה לעמוד בהבטחה הזו אחרי שנה, וזה מנקודת המבט של מישהו שמשתמש בגוגל כמעט בכל היום ויום בחוץ.

אם גוגל אמורה להיות מובילה בתחום זה, הדוגמא לכל חברה אחרת שתעקוב אחריה, זה בקושי מפתיע שרבים מהשירותים האלה לא מצליחים לספק את מה שהובטח.