כמו שאנשים רבים עושים במהלך החגים, ניסיתי לבלות פחות זמן בטלפון. ניסיתי להיות יותר נוכח עם האנשים שמולי. אבל מדי פעם, אחרי 10 או 15 דקות שישבתי באותה נקודה, המוח שלי נדד קצת, כמו גם ידי, לעבר הטלפון כשהוא יושב בפנים על השולחן שלפני. אני פשוט אסתכל -
"דן, אתה משועמם?" אמי, שפרצה משיחה עם אשתי, שאלה אותי ישירות. גללתי בטוויטר למעלה משתי דקות, אבל הייתי משוכנע שזה עברו רק כמה שניות. איבדתי לגמרי את הזמן הזה - זמן שלא אוכל לחזור. האם זה היה שווה את זה? ברגע זה הרגיש כמו הדבר הנכון לעשות, להרים באדישות את הטלפון שלי ולהגיב למישהו באינטרנט שרצה את תשומת ליבי.
במהלך השנים האחרונות שמתי לב לתשומת ליבי האישית מתהפכת ביתר קלות, אפילו כשהטלפון שלי לא נמצא בקרבת מקום. רק הידיעה שיש התראות לבדוק ואנשים לתקשר איתם מספיקה לעתים קרובות כדי להוציא אותי מעצמי, אפילו לרגע. הטלפון שלי הוא הדבר הראשון שאני מסתכל עליו בבוקר כשהוא מונח ללא התחשבות ליד ראשי על השידה. זה הלהיט הדופמין שאני זקוק לו בשעות ההפוגה באמצע אחר הצהריים והדרך הקלה ביותר להיראות עסוקה כשאני רוצה להימנע מאותה שיחה מסורבלת.
אלה התנהגויות מסוכנות אם נותרים להפיץ ללא פגע. אני רוצה להיות מסוגל להשתמש בטלפון שלי ככלי, כאמצעי לבצע עבודה או ליהנות מכמה רגעים לעצמי, לגלול בטוויטר או לקרוא מאמר או לשחק משחק מהיר או כל מה שעושים עם סמארטפון. כשאני מניח את הטלפון שלי, אני רוצה להרגיש טוב עם מה שעשיתי. אני רוצה להימנע מהתחושה שאני לא בשליטה.
ועל פי המחקרים האחרונים בנושא, אני לא לבד.
שמתם לב שאינכם יכולים לשים לב לדברים כמו שהייתם פעם? אתה לא לבד.
במאמר שפורסם בסוף השבוע ב"גלובוס ובמייל "בשם" הסמארטפון שלך הופך אותך לטיפש, אנטי-חברתי ולא בריא. אז למה אתה לא יכול להניח את זה? ", טוען הסופר אריק אנדרו-ג'י שמיליוני אנשים מתמודדים איתם ההשפעות השליליות של השימוש בסמארטפון.
מה שאנשים אלה אומרים - ומה שהמחקר שלהם מראה - הוא שסמארטפונים גורמים נזק ממשי למוחנו ולמערכות היחסים שלנו, הניתנים למדידה תוך שניות מגולחים את טווח הקשב הממוצע, מופחת כוח מוח, ירידות באיזון בין חיי העבודה ושעות פחות זמן משפחתי.
הם פגעו ביכולת הזכירה שלנו. הם מקשים על חלום בהקיץ וחשיבה יצירתית. הם הופכים אותנו לפגיעים יותר לחרדה. הם גורמים להורים להתעלם מילדיהם. והם ממכרים, אם לא במובן הקליני שנוי במחלוקת אז לכל דבר ועניין.
הבעיה היא לא הטלפונים עצמם. אלה פלאי טכנולוגיה, המסוגלים לספק לנו מייד את הכלים לביצוע משימות שהיינו חושבים שאי אפשר עם כף יד רק לפני מספר שנים. הבעיה היא במוחנו, וכיצד אנו מגיבים לגירויים המתמידים שמשתלבים המפתחים באפליקציות והשירותים בהם אנו משתמשים מדי יום.
כדי להבטיח שהעיניים שלנו יישארו דבוקות היטב למסכים שלנו, הסמארטפונים שלנו - והעולמות הדיגיטליים שאליהם הם מחברים אותנו - ענקיות האינטרנט הפכו לווירטואוזים קטנים של שכנוע, המרתקים אותנו לבדוק אותם שוב ושוב - ולמשך זמן רב מכפי שאנחנו מתכוונים. משתמשים ממוצעים מסתכלים בטלפונים שלהם כ -150 פעמים ביום, על פי הערכות מסוימות, וכפי שתמיד הם חושבים שהם עושים, כך עולה ממחקר שנערך על ידי פסיכולוגים בריטים משנת 2015.
חברות אלה שכנעו אותנו לוותר על כל כך הרבה מחיינו על ידי ניצול קומץ שברירויות אנושיות. אחד מהם נקרא הטיית חידוש. זה אומר שהמוח שלנו פראיירים לחדש. זו הסיבה שאפליקציות מדיה חברתית מציקות אותך להפעיל התראות. הם יודעים שברגע שהסמלים יתחילו להבהב על מסך הנעילה שלך, לא תוכל להתעלם מהם. זו גם הסיבה שפייסבוק החליפה את צבע ההודעות שלה מכחול עדין לאדום תופס תשומת לב.
ככל שיש לנו מודעות רבה יותר למגבלה הפיזיולוגית הזו, כך יש סיכוי טוב יותר לעמוד בשימוש שלנו ולמצוא שיווי משקל - פשרה דיגיטלית - עם הכלי המדהים הזה. באופן בלתי נמנע, אנשים יגידו שהבעיה אינה בטלפון אלא אני, חולשה שלי, שהמסך רק מגביר את הנטייה להסחת דעת, למורת רוח מהסטטוס קוו, עם עצמי. כן, כן, וכן.
הטלפונים אינם רעים מטבעם, אך הם מביאים את הנטיות הגרועות ביותר של מוחנו.
אבל מה שאני מגלה במהירות זה שזו לא בעיה ייחודית לי, וזה גם לא משהו שאני צריך לשמור לעצמי. הרבה הושקעו בהשפעות החיוביות של הסמארטפונים בחייהם של אנשים - לעזאזל, אלמלא התפשטותן, כנראה שלא היה לי את העבודה המדהימה הזו - וכאופטימיסט, אני נוטה לחשוב שהם עושים הרבה יותר טוב מ לפגוע.
אבל הנה אנחנו, עשר שנים אחרי מהפכת הטלפונים החכמים, ולבסוף אנו מביאים גם את ההשלכות השליליות שלה. אם התחשבות כזו תביא להרגעה במוח שלי, להפחתת החרדה ולזמן איכותי יותר עם האנשים שאני אוהבת, אני אראה זאת כהצלחה.
לכן אני מתחייב לעשות יותר עם פחות בשנת 2018, למצוא איזון בין דופמין לאחריות. אני לא יכול ולא רוצה להפסיק להשתמש בסמארטפון כל יום - זו מערכת העצבים המרכזית בחיי האישיים והמקצועיים - אבל ברגעים שקל להימלט לתוכו, אתגר את עצמי להיות נוכח, ובבעלותך כל אי נוחות שתלווה אליו.
במקום אחר, זה CES 2018 וחלק גדול מצוות ה- Nations Nations ירד בלאס וגאס שטופת שמש (ומגיעה מהחוף המזרחי, הרבה יותר חם). אמנם אין קטגוריה או חברה יחידה שנראים עתידים לשלוט בשיחה בשנת 2018, אבל מעניין שגוגל נראה בכל מקום.
בדומה למיקרוסופט ואפל, גוגל נוקטת בדרך כלל באופן לא ידוע ב- CES, ומפיצה את המסר שלה באמצעות הכרזות על שותפים והתקנות עדינות ומוזרות. השנה, אין שום דבר עדין במה שגוגל עושה - וזה קשור לחלוטין ל- Google Assistant, שכמו אלכסה עשתה בשנים קודמות, מתרחב בדרכים מעניינות ומרשימות. (אולי אחת הדרכים להשתמש פחות בטלפון שלי היא להסתמך יותר על עוזרי קול.)
גם אל תצפו ליותר מדי הכרזות טלפוניות - וכמו שאמר אנדרו בשבוע שעבר, שמרו על הציפיות שלכם בבדיקה כאשר הודיעו הדברים - אבל אני חושב שהמטען החשוב ביותר שקשור לאנדרואיד יהיה מ- Huawei. כי ה- Mate 10 Pro יימכר על ידי ספק הוא עניין גדול, ובעוד הפרטים טרם הושלמו, סביר להניח כי שיתוף פעולה עם AT&T יגיע. Huawei תצטרך להרוויח הצצה בארה"ב, והמחשבה לפגוע בסמסונג מגוחכת בנקודה זו - במיוחד עם מצערה של EMUI - אך יצרנית המכשירים השלישית בגודלה העולם הוא ממש החברה היחידה שיש לה סיכוי.
אתה יכול לתפוס את כל ההודעות של CES 2018 ממש כאן ב- AC, אבל אם אתה רוצה את הדברים הטובים, את הדברים המוזרים מאחורי הקלעים, עקוב אחרינו באינסטגרם ובדוק את הסיפור שלנו.
זה ממני - מקווה שהייתה לך שנה חדשה בטוחה ומאושרת!
-דניאל
