לאחרונה לא היה הרבה מה להתעודד בוול סטריט כשמדובר ברווחי יצרני אנדרואיד. HTC ומוטורולה פרסמו שניהם תוצאות רבעוניות מאכזבות יחסית די זמן כדי להרגיז את קהילת ההשקעות. במקרה של מוטורולה, GOOG הגדול הצליח להצליח בכל מקרה. מוטורולה אפילו לא קיימה שיחת ועידה כדי לדון ברבעון האחרון שלה (בגלל העסקה של גוגל, כך נאמר). הם נטמעים בגוגל אלא אם כן משהו ישתלל עם המיזוג. אבל HTC היא עדיין מחזה טהור כמעט מושלם בשוק הסמארטפונים של אנדרואיד. כן, הם תומכים גם ב- Windows Phone, אבל כמעט כל אמצעי האחסון נמצא כרגע באנדרואיד, ואני חושב שזה בטוח שזה ימשיך להיות גם בשנת 2012.
אז מה כל זה אומר למשקיעים ולצרכנים?
אני חושב שמשקיעים צריכים לזכור שלספקי אנדרואיד אין יכולת רבה להבדיל בתוכנה. במיוחד עם פרסום ה- ICS, התכונות והיכולות של מערכת ההפעלה משופרות בהרבה ויש פחות צורך בספקים להתעסק עם משהו שכבר טוב מאוד.
זה מותיר את הספקים להתחרות בחומרה. ואפילו שם, זה אתגר. עיקר הנפח מיועד לאותו גורם צורת גיליון זכוכית ישן שכולנו התאהבנו בו מאז השקת האייפון בשנת 2007. אז אנו צופים בספקים המתחרים בגיגה-הרץ, מגה-פיקסל, רזולוציית מסך, גודל, מילי-אמפר שעות וכן הלאה.
וכמובן שהם מתחרים על מחיר. כל ספקי האנדרואיד הגדולים מייצרים חומרה טובה, וספקים מטבע הדברים מעוניינים להפחית את התמיכות במחשבים קטנים אלה. במיוחד אלה שנעקצים גם הם מהסובסידיות האדירות המופעלות על מכשירי אייפון. אייפון 4S למשל, ככל הנראה, עולה לספקים יותר 600 דולר, כלומר קיימת סבסוד מאסיבי של 400 דולר למכשיר שמביא למוביל חוזה לשנתיים. (משהו שאותו רמז ספרינט בשיחת הרווחים ביום רביעי.) אפל מרוויחה את הכסף. מובילים פשוט עוזרים להם לעשות את זה. אז קהילת יצרני אנדרואיד נמצאת בלחץ עצום לקצץ בעלויות, ופירוש הדבר הוא פחות דולרים של רווחים בטלפונים האחרונים.
להחמיר את המצב עבור HTC ומוטורולה (ואחרים) הוא ההכרח להילחם נגד סמסונג, ספקית משולבת אנכית שבדיוק מכינה מסכים משלה, זיכרון ומעבדי האקסינוס. (יחד עם היותם מגוונים יותר בתחום האלקטרוניקה.) אינטגרציה אנכית מאפשרת לרוב לספקים לייצר במחיר נמוך יותר, או לפחות את האשליה של מחיר נמוך יותר, בהתאם לחשבונאות פנים ארגונית.
האמונה שלי היא שעברנו את התקופה החדשנית הגדולה בשוק הסמארטפונים. RIM הבין דברים מעניינים עם מערך BlackBerry הממוקד QWERTY. ואז אייפון שינה את המשחק לחלוטין, ולבסוף אנדרואיד הכניסה תחרות נדרשת וכמובן פתיחות.
קרב החומרה עוסק כעת בעלויות. ספקי אנדרואיד הם כנראה לא הדרך הטובה ביותר לשחק את הטרנד. במלחמה אנשים משני צידי הקרב מתים. אבל סוחרי הנשק הם שמרוויחים כסף.
ידידי הטוב אד זביצקי ממחקר ACI, ומנחה משותף ב- Mobile Nations Stock Talk, חינך אותי בדיוק מה קורה בתוך שרשרת האספקה הזו. אני מרתק. בהחלט נדבר על זה בפודקאסט החי הבא.
אז האם זה אומר שרוב ספקי האנדרואיד נידונים? לא ברור שלא. זה פשוט אומר שאנשים שמתחרים בחומרה, ככל הנראה, עתידים להרוויח את סוג השוליים שמפיקים מחשבי מחשב. תמיד יש רווח שמישהו יכול להרוויח גם אם הוא דק. כל עוד יש ביקוש לסמארטפונים אנדרואיד, יהיו מספיק חברות שיוכלו להסתדר בשוליים דקים כדי להפוך אותם. שוק המניות יעריך את החברות הללו באופן שיש להעריך אותן בטווח הרחוק.
האם צרכנים צריכים לדאוג? לא. לא יותר ממה שהם דואגים להעלמת יצרני תיבות המחשב. תמיד יש מספיק מתחרים שיספקו את הצרכים שלנו.
