תוכן עניינים:
אוקיי, זו מודעה יחידה. וזה רלוונטי למחצה לתחומי העניין שלי.
אני לא זועם. אני לא כועס. למען האמת, יש סיכוי טוב שלא היינו מקבלים כל כך הרבה מיילים מאנשים שתוהים רק מי לעזאזל גוגל חשבה שזה, תוך הפרת קדושת תיבות הדואר הנכנס שלנו באמצעות דוא"ל ממומן מדלתא - an! - שאולי אפילו לא שמתי לב.
אבל הנה, בין כל שאר הזבלנים בכרטיסייה "מבצעים" שלי. הצעה ל"שדרוג נוחות כלכלית "- או ליתר דיוק, הצעה לשלם עבור אחד כזה - בטיסת דלתא.
זה אמור להטריד אותי לעזאזל. זה תיבת הדואר הנכנס שלי. זה בלגן, אפילו ביום טוב. ואני לא רוצה שאף אחד יעלה על דעתו שיבצע את זה יותר מכפי שהוא כבר.
אז למה אני בסדר עם זה?
מה עוד חתיכת זבל אחת מבין האשפה שהיא תיבת הדואר הנכנס שלי?
זה כנראה בעיקר אדישות מצידי. הכרטיסייה מבצעים עושה עבודה די טובה באיסוף אשפה. אז מה עוד חתיכת זבל אחת מבין האשפה? (וכדי שיהיה ברור, המודעה הזו היא חסרת תועלת מבחינתי, מכיוון שמצב הנוסע התכוף שלי בדלתא גורם לי לשדרוג של Economy Comfort באופן אוטומטי ובחינם בכל מקרה.) אם אני לא רוצה לראות אותה, אני פשוט מחליק אותה ומארכיב. הפראייר.
וזה בכלל לא שם אפילו. לא עשיתי שום דבר עם ה"מודעה "כשהיא הופיעה לראשונה. עכשיו אי אפשר לראות אותו בשום מקום. … הו חכה. זה חזר. בסדר גמור.
עדיין לא מפריע לי.
או אולי זה בגלל שאחרי עשור וחצי בעסקי ההוצאה לאור אני מבין את הרוע ההכרחי של פרסום. אז אולי אני נותן לעבור לגוגל ולדלתא בגלל זה. או אולי מכיוון שזו מודעה שנמצאת לפחות בשטח של להיות רלוונטית לתחומי העניין שלי (אני טסה קצת טוב למשימה הזו), וזה מה שגוגל באמת חותרת לעשות.
חלק ממני רוצה להתבאס. אבל החלק הזה בי לא עסוק כמו השאר.
זה לא אומר שאין בקול הקטן הזה מאחורי ראשי זועק "איך אתה בסדר עם זה?!?!?" (ולתקליט הקול הזה לעתים קרובות עדיין נשמע כמו הבחור הזה.) מכיוון שהצד הרציונלי בי יודע טוב יותר. זה תיבת הדואר הנכנס שלי. זה מרחב הראש של הדוא"ל שלי שדלתא וגוגל פולשות לספאם הספאם שלהם.
ובאותה מידה שאני משלם כדי להשתמש בחשבון Gmail החינמי ההוא, הם לעזאזל טובים יותר - נכון, נכון. חשבון Gmail זה היה בחינם.
אז אולי זה המחיר שנצטרך לשלם עבור מה שניתן לטעון (ואני לא חושב שאתה צריך להתווכח כל כך קשה) זו חווית הדוא"ל הטובה ביותר שקיימת. אולי זה לא יצמח מעבר לניסוי האחד הזה. אולי נצטרך לבלוע רק מעט מהגאווה החנון שלנו ולהתמודד עם זה. אני, למשל, לא מאבד שום שינה בגלל זה. גם אם אני לא נמצא בכלכלה נוחות.
