לנו יש כמה מהכיסויים הטובים ביותר בעולם, אך עדיין מפגרים במהירות

OpenSignal פרסמה את הגרסה האחרונה של דו"ח "State of LTE" שלה, המשלב נתונים ברשתות LTE ב -75 מדינות ברחבי העולם בכדי לתת לנו מדדים תובעניים לגבי הביצועים של מדינות ולהשוואה זה לזה. OpenSignal אוספת נתונים אלה ממעל ל -550, 000 משתמשים באפליקציה הסלולרית שלה, המחשבת את מהירות הרשת והזמינות בהגדרות בעולם האמיתי ולא מבדיקות תיאורטיות או מבוקרות - דוח זה מבוסס על כמעט 20 מיליארד נקודות נתונים שנאספו בשלושת החודשים הראשונים של 2017.

כדי לדרג מדינות, OpenSignal מתמקדת בשני מדדים החשובים לאופן השימוש במכשירים: זמינות רשת LTE ברחבי הארץ (לא רק מכוסה על הגיאוגרפיה, אלא זמינות נתונים אמיתית בעולם האמיתי), והמהירויות הממוצעות שתוכלו להשיג כאשר מחובר.

עלילה של זמינות רשת ומהירות.

הזמינות של LTE ברחבי העולם זכתה לקפיצה מוצקה בזכות הופעתו של ג'יו בהודו - ל- 16 מדינות מנוטרות יש כיום 80% + זמינות LTE, ורק 19 יש פחות מ- 60%. בכל הנוגע למהירות, חלק ממביני הבכורה ממשיכים להרשים: סינגפור, קוריאה הדרומית, הונגריה ונורווגיה, בממוצע מעל למהירות ההורדה של 40 מגהביט לשנייה, ואילו 15 מדינות ממוצעות מעל 30 מגהביט לשנייה.

מהירויות רשת ברחבי העולם.

מהירויות הרשת הממוצע בארה"ב ממשיכות להיות חלשות על הבמה העולמית.

בהסתכלות על ארה"ב בפרט, נעשו שיפורים, אך המדינה עדיין עומדת מאחורי רבים. מאז הדו"ח בנובמבר 2016, ארה"ב עלתה בשישה מקומות בזמינות LTE ברחבי הארץ, ונחתה במקום הרביעי כאשר LTE זמין למשתמשים 86.5% מהזמן - זה רק בקושי מעל הונג קונג, אך מתחת לנורבגיה (86.96%) יפן (93.48%) ודרום קוריאה (96.38%). המפרץ הגדול ביותר נשאר במהירויות ההורדה של LTE, שם ארה"ב ממוצעת רק 15 מגהביט לשנייה - זה ברבע התחתון של הרשימה, ורק שליש מהמהירות של המנהיג, סינגפור.

ארה"ב (86.5%) מיטיבה עם שכנותיה קנדה (81.1%) ומקסיקו (69.04%) מבחינת זמינות ה- LTE, אך מגיעה היטב מאחורי שתי המדינות מבחינת מהירויות LTE ממוצעות: קנדה ממוצעת היא 30.58 מגהביט לשנייה, בעוד שמקסיקו ממוצעת היא 22.36 Mbps, בהורדה.

אם אתה בכלל מעוניין כיצד רשתות אלו פועלות ברחבי העולם, הקפד לקרוא את הדו"ח המלא של ה- LTE מ- OpenSignal - הוא מלא בכמויות של תובנה נהדרת כיצד אנשים ברחבי העולם נשארים מחוברים באמצעות LTE.